Meguilah
Daf 23b
כְּלֵי שָׁרֵת מֵאֵימָתַי הֵן 23b קְדֵישִׁין. מִיַּד אוֹ בִשְׁעַת הַתַּשְׁמִישׁ. אִין תֵּימַר. מִיַּד. נִיחָא. אִין תֵּימַר. בִּשְׁעַת הַתַּשְׁמִישׁ. כְּאַחַת הֵן קְדֵישִׁים וּמִתְקַדְּשִׁין. נִיחָא שֶׁל מֹשֶׁה שֶׁנִּתְקַדְּשׁוּ בְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּבְדָם. וְשֶׁל שְׁלֹמֹה כְּאַחַת הֵן קְדֵישִׁים וּמִתְקַדְּשִׁין. בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ הָיוּ מְפַנִּין מִתּוֹךְ שֶׁלְמֹשֶׁה לְתוֹךְ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה. לֹא הָיָה שָׁם שֶׁלְמֹשֶׁה כְּאַחַת הֵם קְדֵישִׁים וּמִתְקַדְּשִׁים. בָּעֲלִייָתָן מִן הַגּוֹלָה הָיוּ מְפַנִּין מִתּוֹךְ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה לְתוֹךְ שֶׁלָּהֶן. לֹא הָיָה שָׁם שֶׁלִּשְׁלֹמֹה כְּאַחַת הֵן קְדֵישִׁים וּמִתְקַדְּשִׁים.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
כלי שרת מאימתי הם קדושין וכו'. גרסי' להא לעיל בפ''ג דיומא בהלכה ה' עד חוץ לד' אמות מותר בהנייה וע''ש:
אֲבָנִים שֶׁחָֽצְבָן לְשֵׁם מֵת אֲסוּרוֹת בַּהֲנָייָה. לְשֵׁם חַי וּלְשֵׁם מֵת מוּתָּרִין בַּהֲנָייָה. הַזּוֹרֵק כְּלִי לִפְנֵי מִיטָּתוֹ שֶׁל מֶת לְתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת [שֶׁלּוֹ] אָסוּר בַּהֲנָייָה. חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת מוּתָּר בַּהֲנָייָה.
Traduction
vide
כָּל כְּלֵי בֵית הַכְּנֶסֶת כְּבֵית הַכְּנֶסֶת. סַפְסְלָה וּקְלִטִירָה כְּבֵית הַכְּנֶסֶת. כִּילָה דְעַל אָרוֹנָא כְּאָרוֹנָא. רִבִּי אַבָּהוּ יְהַב גּוּלְתָה תַחְתּוּי הָהֵן בִילָן. רַב יִהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. בִּימָה וּלְווָחִין אֵין בָּהֶן קְדוּשַּׁת אָרוֹן [וְ]יֶשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם קְדוּשַּׁת בֵּית הַכְּנֶסֶת. אינגלין אֵין בּוֹ מִשּׁוּם קְדוּשַּׁת אָרוֹן. יֶשׁ בּוֹ מִשּׁוּם קְדוּשַּׁת בֵּית הַכְּנֶסֶת. רִבִּי יִרְמְיָה אֲזַל לְגַווָלֹנָה. חַמְתּוֹן יְהָבִין מַכּוּשָׁא בְגַו אָרוֹנָא. אֲתַא שְׁאַל לְרִבִּי אִימִּי. אֲמַר לֵיהּ. אֲנִי אוֹמֵר. לְכָךְ הִתְנוּ עָלָיו מִבַּתְּחִילָּה. רִבִּי יוֹנָה עֲבַד לֵיהּ מִגְדָּל וְאַתְנֵי עָלוֹי. עִילִיחָא דְסִיפְרִין וְאַרְעַייָא דְמָאניִן.
Traduction
Tous les ustensiles servant à la synagogue sont aussi sacrés que celle-ci. Tels sont les sièges et les bancs de la synagogue, et la tenture qui couvre l’arche sainte est aussi sacrée que l’arche. R. Abahou posa un vêtement au-dessous de cette tenture (montrant qu’en raison de son service indirect, l’étoffe reste profane). R. Juda dit au nom de Samuel: ni l’estrade, ni les planches qui la composent n’auront la même sainteté que l’arche, mais la sainteté qui s’attache à la synagogue. De même, les pupitres, analogeion servant à l’arche, n’ont pas la même sainteté qu’elle, mais le degré de sainteté inhérent à la synagogue. R. Jérémie étant allé à Gawalnal (Golan?) vit mettre un marteau dans l’arche; et, comme il s’en étonnait auprès de R. Imi, celui-ci lui dit que c’était sans doute une condition faite dès l’érection de l’arche, de l’employer parfois aux objets profanes. R. Yona fabriqua une armoire, en conditionnant que la partie supérieure servirait de dépôt aux rouleaux de la loi, et l’inférieure aux vêtements. –
Pnei Moshe non traduit
כל כלי בית הכנסת. הן כקדושת בה''כ:
וקלטירה. שרפרף של הדום רגלים:
כילה. שפורסין על סביבות הארון מבפנים הרי היא כקדושת הארון:
יהב גולתה. נתן מלבוש א' להשימו תחת הכילין הזה ושיהא הכילן תשמיש דתשמיש קדושה ומותר לשנותה וא''צ גניזה כמו תשמישי קדושה:
בימה. של עץ שהחזן עומד עליה והלווחין שלה אין בהן קדושת ארון אבל יש להן קדושת בה''כ כשאר כל כלי בה''כ:
אינגלין. לשון לעז הוא והן היתידות עקומות קבועות בכותל במקום הארון להחזיקו שלא ימוט ממקומו:
לגוולנה. שם העיר וראה אותן שהן מצניעין המכוש בתוך הארון שמונח בו ס''ת:
לכך התנו עליו בתחלה. להשתמש בו גם תשמישי הדיוט ומותר:
מגדול. אלמור''ה בלעז שמניחין בו הספרים והתנו עליו שיהא מדורות עליונים שבו להספרים והתחתיים לבגדים:
מִטְפָּחוֹת לוֹקְחִין סְפָרִים. אֲפִילוּ מִטְפְּחוֹת תּוֹרָה וְחומָשִׁין לוֹקֵחַ בָּהֶן נְבִאִים וּכְתוּבִים.
Traduction
Pour la vente des manteaux de la loi, on achetait des livres bibliques; pourtant, même contre la cession des manteaux de rouleaux de la loi, ou d’une section seule du Pentateuque, on peut acheter des livres prophétiques ou d’Hagiographes;
Pnei Moshe non traduit
אפי' ממטפחות תורה וחומשין. שכתובין כל חומש וחומש בפני עצמן ועשויין בגליון ואם מכרו אות' מטפחות לוקחין בהן נביאים וכתובים שקדושתן הן יותר ממטפחות של תורה ושל חומשין:
סְפָרִים לֹא יִקְחוּ מִטְפָּחוֹת. אֲפִילוּ נְבִיאיִם וּכְתוּבִים [אֵינוֹ] לוֹקֵחַ בָּהֶן מִטְפְּחוֹת תּוֹרָה וְחוּמָשִׁים. כּוֹרְכִים תּוֹרָה בְמִטְפְּחוֹת תּוֹרָה. חומָשִׁים בְּמִטְפְּחוֹת חומָשִׁים. [נְבִיאִים בְּמִטְפְּחוֹת נְבִיאִים.] תּוֹרָה וְחוּמָשִׁים בְּמִטְפְּחוֹת נְבִיאִים וּכְתוּבִים. אֲבָל לֹא נְבִיאִים וּכְתוּבִים בְּמִטְפְּחוֹת תּוֹרָה וְחוּמָשִׁים. נוֹתְנִין תּוֹרָה עַל גַּבֵּי תוֹרָה. וְחוּמָשִׁים עַל גַּבֵּי חוּמָשִׁים. תּוֹרָה וְחוּמָשִׁים עַל גַּבֵּי נְבִיאִים וּכְתוּבִים. אֲבָל לֹא נְבִיאִים וּכְתוּבִים עַל גַּבֵּי תּוֹרָה וְחוּמָשִׁין. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי זְעוּרָה. תּוֹרָה וְחוּמָשִׁין עָרַק תַּנָּייָה מִינָהּ.
Traduction
contre la vente des rouleaux de la Loi, on n’achètera pas de leurs manteaux, et de même contre la cession des livres prophétiques ou d’Hagiographes, on n’achètera pas les manteaux des rouleaux de la Loi, on de sections isolées. On enveloppe les rouleaux de Pentateuque (125)Tossefta à ce, ch. 3. dans leurs manteaux spéciaux, et des sections isolées dans leur manteaux spéciaux, et de même pour les livres prophétiques; on pourra pas envelopper les rouleaux de Pentateuque, ou ceux des sections dans les manteaux devant servir aux livres prophétiques ou d’hagiographes, mais on ne pourra pas à l’inverse envelopper ces derniers livres dans les manteaux destinés à entourer un Pentateuque, ou une section isolée de ce livre. Il est permis de placer un rouleau de la loi sur un autre semblable, ou une section sur une autre analogue; ou encore un rouleau de la Loi et des sections isolées sur des livres prophétiques ou d’hagiographes, non à l’inverse, ces derniers sur des rouleaux de la loi ou des sections. R. Jérémie dit au nom de R. Zeira: quant au rouleau de la Loi (pentateuque) et aux sections, le docteur ne s’est pas prononcé.
Pnei Moshe non traduit
אפי' נביאים וכתובים. שמכרו אינו לוקח בהן מטפחות של תורה ושל חומשין:
כורכים תורה וכו'. תוספתא פ''ג:
תורה וחומשין ערק תנייה מינה. כלומר התנא דהאי ברייתא דתני כל הני חלוקות בענין הכריכה והנתינה זה ע''ג זה כקדושה חמורה וקלה ובענין תורה וחומשין השמיט וברח מינה ולא פירש אם מותר לכרוך חומשין במטפחות תורה או לא וכן אם נותנין חומשין ע''ג תורה:
Meguilah
Daf 24a
משנה: אֵין מוֹכְרִין אֶת שֶׁל רַבִּים לַיָּחִיד מִפְּנֵי שֶׁמּוֹרִידִין אוֹתוֹ מִקְּדוּשָּׁתוֹ דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. אָֽמְרוּ לוֹ אִם כֵּן אַף לֹא מֵעִיר גְּדוֹלָה לְעִיר קְטַנָּה׃
Traduction
Il n’est pas permis de vendre une propriété communale à un particulier; ce serait la faire déchoir de son degré de sainteté, selon l’avis de R. Méir. S’il en était ainsi, dirent les autres sages, on ne pourrait pas non plus changer de résidence d’une grande ville dans une petite.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אין מוכרין את של רבים ליחיד. דשל רבים איכא קדושה ושל יחיד לית ביה משום קדושה ומורידין אותו מקדושתו:
אמרו לו א''כ וכו'. ור''מ ס''ל דמעיר גדולה לעיר קטנה מעיקרא קדישא והשתא קדישא וחכמים ס''ל דאי חיישת גבי ליחיד ה''נ איכא למיחש מעיר גדולה לקטנה משום ברוב עם הדרת מלך:
הלכה: שְׁלֹשָׁה מִבֵּית הַכְּנֶסֶת כְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְשִׁבְעָה מִבְּנֵי הָעִיר כָּעִיר. מָה אֲנָן קַייָמִין. אִם בְּשֶׁקִּיבְּלוּ עֲלֵיהֶן. אֲפִילוּ אֶחָד. אִם בְּשֶׁלֹּא קִיבְּלוּ עֲלֵיהֶן. אֲפִילוּ כַמָּה. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין. בִּסְתָם.
Traduction
Trois délégués d’une synagogue ont autant d’autorité que l’assemblée entière, et 7 délégués d’une ville peuvent la représenter toute entière (pour les achats ou ventes). A quel cas se rapporte cette règle? Si les habitants ont consenti à un marché, un seul suffit pour signer les contrats: s’ils n’y ont pas consenti, le nombre des contractants ne sert à rien? Il s’agit de cas ordinaires pour lesquels on n’a rien précisé (et on leur a laissé toute latitude).
Pnei Moshe non traduit
ג' מבית הכנסת כבית הכנסת. כגון בית הכנסת של יחידים שמתאספים שם להתפלל. שלשה יחידים מהם יש להם כח ורשות ככל היחידים מאותו בהכ''נ וכן השבעה טובים מבני העיר דינן ככל אנשי העיר דכמו שאם מכרו אנשי העיר שלא מדעת שבעה טובי העיר מכירתן מכירה כך אם מכרו השבעה טובי העיר שלא מדעת אנשי העיר מכירתן מכירה:
ופריך מה אנן קיימין. להאי מילתא אם בשקיבלו עליהן כל בני בה''כ שכל מה שיעשו אותם השלשה הרי הוא עשוי א''כ מאי איריא שלשה אפי' אחד שקיבלו עליהם נמי וכן קשיא בבני העיר אם כשקבלו עליהן שכל מה שיעשו אותן השבעה לכל הדברים הרי הוא עשוי א''כ אפי' באחד שקבלו עליהן נמי מה שעשה עשוי:
אם בשלא קיבלו עליהן. אלא מעצמן הן עושין אפילו הן כמה לא כלום הוא:
אלא כן אנן קיימין בסתם. כלומר שקיבלו עליהן סתם לפקח על עסקי צבור וצרכם אבל לא קיבלו עליהם בפירוש שלכל הדברים יעשו מה שירצו אפילו לענין מכירת הדברים כגון בה''כ ושארי פרטים דקחשיב במתני' אפ''ה ממכרן ממכר דכשקבלו עליהם לפקח על עסקיהם וצרכיהם הכל בכלל ואע''פ שלא פירשו דגם לענין מכירת הדברים של הצבור ותשמישי קדושה קיבלו אותם עליהם ואין צריכין ליטול רשות מבני העיר על זה:
בֶּן עִיר שֶׁפָּסַק בְּעִיר אַחֶרֶת נוֹתֵן עִמָּהֶן. בְּנֵי הָעִיר שֶׁפָּֽסְקוּ בְּעִיר אַחֶרֶת נוֹתְנִין בִּמְקוֹמָן. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כְּגוֹן הָהֵן סִיפְסְלָא דִמְעוֹנְיָא. כְּהָדָא. רִבִּי חֶלְבּוֹ הֲוָה דְרַשׁ בְּצִיפּוֹרִין. פָּסַק תַּמָּן. אֲתַא בָעֵי לְמִיתַּן הָכָא. אָמַר לֵיהּ רִבִּי אִימִּי. יִחִידָיִי אַתְּ.
Traduction
Un habitant qui aura déjà pris part ailleurs à des distributions sera adjoint aux administrateurs de la bienfaisance, mais s’il y en a plusieurs, ils prendront seulement ce qu’ils ont à répartir et le remettront aux pauvres de leur ville. Ainsi, dit R. Hiya au nom de R. Yohanan, il y avait à Maon un siège public où l’on se réunissait pour le marché (et les échanges avaient lieu dans ces mêmes conditions). De même, R. Helbo exposait l’exégèse à Sephoris (y était étranger), et après y avoir administré la bienfaisance, il voulut faire des distributions dans sa propre ville: tu es seul à ce titre, lui dit R. Imi, et tu dois par conséquent le bien dont tu disposes à la ville de Sephoris.
Pnei Moshe non traduit
בן עיר שפסק. צדקה בעיר אחרת נותן עמהם לקופתם של אותה העיר אבל בני העיר רבים שפסקו צדקה בעיר אחרת נוטלין מה שפסקו ונותנין במקומן לעניים שבעירם:
כגון ההן סיפסלא דמעוניא. מעוניא שם מקום והיו מתקבצין מבני עיר אחרים לסחורה והיה להם ספסל אחד בשוק לישא וליתן שם זה עם זה וכגון המקום הזה שהן ביחד מעיירות הרבה ופוסקין צדקה ועל דוגמת העיר כזו נאמרו דברים האלו:
כהדא ר' חלבו. היה דורש בציפורי שהיה שם כאורח עובר ופסק שם צדקה ואתא בעי למיתן הכא בעירו וא''ל ר' אימי מציפורי יחידי את וצריך אתה ליתן לגבאי עיר הזאת ולתוך קופתן של צדקה:
הָעוֹשֶׂה נֵר וּמְנוֹרָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת עַד שֶׁלֹּא נִשְׁתַּכַּח שֵׁם הַבְּעָלִים מֵהֶן אֵין אַתְּ רַשַּׁאי לְשַׁנּוֹתָן לְמָקוֹם אַחֵר. אִם מִשֶׁנִּשְׁתַּכַּח שֵׁם הַבְּעָלִים מֵהֶן אַתְּ רַשַּׁאי לְשַׁנּוֹתָן לְמָקוֹם אַחֵר. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אִם הָיָה שֵׁם הַבְּעָלִים חָקוּק עֲלֵיהֶן כְּמִי שֶׁלֹּא נִשְׁתַּכַּח שֵׁם הַבְּעָלִים מֵהֶן. כְּהָדָא. אַנְטוֹלִינוּס עָשָׂה מְנוֹרָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת. שָׁמַע רִבִּי וְאָמַר. בָּרוּךְ אֱלֹהִים אֲשֶׁר נָתַן בְּלִיבּוֹ לַעֶשׂוֹת מְנוֹרָה לְבֵית הַכְּנֶסֶת. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בָּעֵי. מַה אָמַר רִבִּי. בָּרוּךְ אֱלֹהִים. בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ. אִין אָמַר. בָּרוּךְ אֱלֹהִים. הָדָא אָֽמְרָה [דְלָא] אִיתָגַּיַיר אַנְטוֹלִינוּס. אִין אָמַר. בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ. הָדָא אָֽמְרָה [דְ]אִיתָגַּיַיר אַנְטוֹלִינוּס.
Traduction
– Si un lustre, ou une lampe, a été donné à une synagogue, aussi longtemps que le nom du donateur n’est pas oublié dans la communauté, il n’est pas permis de déplacer ce don; mais à partir du moment où ce nom sera oublié, on pourra placer ces objets ailleurs. R. Hiya dit au nom de R. Yohanan: si le nom du donateur est gravé, on ne l’oubliera jamais. @Ainsi Antonin fit don d’un lustre à une synagogue; en l’apprenant, Rabbi s’écria: soit béni Dieu de lui avoir inspiré la pensée de faire un tel don à la synagogue. R. Samuel b. R. Isaac demanda si Rabbi a dit: ''béni soit Dieu'', ou ''notre Dieu''; or, s’il a dit la 1re formule, on peut en conclure qu’Antonin ne s’est pas converti; s’il a employé la 2e formule, on en déduira qu’Antonin s’est converti au Judaïsme. – (129)La réponse est dans la suite, traduite ci-dessus, 1, 11 (13), p. 221..
Pnei Moshe non traduit
אם היה שם הבעלים חקוק עליהם. שפלוני זה נדר אותו הנר או המנורה לבה''כ זו לעולם היא כמי שלא נשתכח שם הבעלים מהן ואסור לשנותן וליתנן למקום אחר:
מה אמר רבי. אם אמר ברוך אלהים א''כ לא כלל לאנטונינוס עמו ש''מ דלא נתגייר ולא רצה לכלול אותו בברכה זו ואם אמר ברוך אלהינו ש''מ שנתגייר וראוי הוא לכך דאית מילין דאמרין דנתגייר וכו' כמו שהוא כתוב לעיל בפ''ק בהלכה ט' עד אנטונינוס בא בראשם:
כּוֹתְבִין תּוֹרָה נְבִיאיִם כְּאַחַת. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. אֵין כּוֹתְבִין תּוֹרָה וּנְבִיאיִם כְּאַחַת אֲבָל כּוֹתְבִין תּוֹרָה נְבִיאיִם וּכְתוּבִים כְּאַחַת. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. תּוֹרָה וְחוּמָשִׁין קְדוּשָּׁה אַחַת הֵן. אִין עוֹשִׂין תּוֹרָה חוּמָשִׁין אֲבָל עוֹשִׂין חוּמָשִׁין תּוֹרָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. הָדָא אָֽמְרָה. תּוֹרָה שֶׁעֲשָׂאָהּ חוּמָשִׁין בִּקְדּוּשָּׁתָהּ הִיא. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. תּוֹרָה חֲסֵירָה 24a אֵין קוֹרְאִין בָּהּ בָּרַבִּים. וְהָא תַנֵּי. בִּבּרֵאשִׁית עַד הַמַּבּוּל. בְּוַיִּקְרָא עַד וַֽיְהִי֙ בַּיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֔י. בְּוַידַבֵּר עַד וַיְהִ֛י בִּנְסוֹעַ הָֽאָרוֹן. מוּתָּר לִקְרוֹת בּוֹ בָרַבִּים. חָדָא אֻרְסִקִינָס אוֹקִיד אוֹרָיְתָא דְּצַנְבָּרָאֵי. אֲלוֹן שְׁאָלוֹן לְרִבִּי יוֹנָה וּלְרִבִּי יוֹסֵה. מָהוּ לִקְרוֹת בַּסֵּפֶר בָּרַבִּים. אָֽמְרוּן לוֹן. אָסִיר. לָא דְאָסִיר אֶלָּא מִן גַּו דְּנַפְשְׁהוֹן עֲגִימָה אִינּוּן זָֽבְנִין לְהוֹן אָחוֹרִי.
Traduction
A la suite du rouleau de la Loi, il est permis d’écrire les prophètes (dans le même volume), selon R. Méir; les autres sages l’interdisent, et ils permettent seulement de joindre les prophètes aux hagiographes. R. Jérémie dit au nom de R. Samuel b. Isaac: le Pentateuque et les sections isolées de ce livre ont le même degré de sainteté; or, il n’est pas permis de découper un rouleau du Pentateuque entier en 5 sections, mais au contraire de réunir des sections (126)Soferim ch. 3.. Ceci prouve, dit R. Yossa, que si malgré cette défense un Pentateuque a été divisé en 5 parts, elles constituent ensemble une seule et même sainteté (au point de vue de la superposition). R. Samuel b. Nahman, dit au nom de R. Jonathan: dans un rouleau défectueux de la Loi, on ne devra pas faire la lecture publique (127)B., Gitin 61.. Mais n’a-t-on pas enseigné qu’une telle lecture est autorisée dans un volume dont la Genèse n’irait pas jusqu’aux chapitres du déluge, ou le Lévitique jusqu’au chapitre 9, ou les Nombres jusqu’au chapitre 10 (v. 38)? Or, lorsque Ursicinus fit brûler les rouleaux de la Loi à Cennabaris, on demanda à R. Yona et R. Yossa s’il est permis de faire la lecture officielle dans un rouleau mutilé par le feu (ne contenant que les chapitres précités), et ils répondirent que c'est défendu? Ceci ne prouve rien, fut-il observé, et l’interdit a seulement pour but d’éveiller dans l’âme des regrets et de faire acheter d’autres rouleaux complets. – ''Il en sera de même, dit la Mishna, si en cas d’échange il y a des reliquats''
Pnei Moshe non traduit
כותבין תורה ונביאים כאחת. בכרך ובגליון אחד:
וחכמים אומרים אין כותבין וכו'. מפני שהנביאים נגללין על התורה:
תורה וחומשין קדושה אחת הן. כלומר אם עשה מהתורה חומשין חומשין בפני עצמן הן קדושה אחת עם התורה וכדדייק רבי יוסה לקמן:
אין עושין תורה חומשין. לכתחלה אין עישין מן התורה מפני שמורידה מקדושתה אבל עושין מהחומשין תורה שמעלה הוא בקדושתן:
הדא אמרה תורה שעשאה חומשין בקדושתה היא. כלומר מדקאמר רבי ירמיה בשם ר' שמואל תורה וחומשין קדושה אחת הן. והא לא פליג אברייתא דקתני אין עושין תורה חומשין אלמא דקדושת תורה חמירא היא מקדושת חומשין אלא לאו דהא דקאמר קדושה אחת הן היינו אם בדיעבד עשה מהתורה חומשין קדושה אחת הן עם התורה כולה לענין שמותר לכרוך אותן חומשין עם התורה ואם כן ש''מ תורה שעשאה חומשין נשארו אותן חומשין בקדושת תורה ולפיכך מותר לכרכן עם התורה:
תורה חסירה אין קורין בה ברבים. אפילו למה שכתוב בה שגנאי הוא לקרות בה בצבור:
והא תני. בברייתא אם כתובה מבראשית ועד המבול ובויקרא וכו' קורין בו ברבים. וקשיא לר' שמואל בר נחמן:
הדא ארסקינס. כך שמו של אותו הרשע ששרף את התורה בצינברא ונשתייר באחד מהן מקצת שלא נשרף ובאו ושאלו וכו' אם מותר לקרות באותו מקצת שנשתייר וא''ל אסור:
ולא דאסור. וקאמר הש''ס לא דמדינא אסור הוא אלא דמתוך שתהא נפשם עגימה שאין להם ס''ת לקרות בו ויקחו להם ס''ת אחרת שלימה לפיכך אסר להם:
וְכֵן בְּמוֹתְרֵיהֶן. מִמַּה שֶׁגָּבוּ גַּבָּאֵי צְדָקָה וְהוֹתִירוּ. כְּהָדָא רִבִּי חִייָה בַּר בָּא אֲזַל לְחָמְץ וִיהָבוּ לֶיהּ פֵּרִיטִין [לְ]מִפְלְגָא לְיַתְמִייָא וּלְאַרְמְלָאתָא. נְפַק וּפְלָגוֹן לָרַבָּנִן. מָהוּ שֶׁצָּרִיךְ לְהַפְרִישׁ תַּחְתֵּיהֶן. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל אָמַר. צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ תַּחְתֵּיהֶן. רִבִּי זְעוּרָה אָמַר. צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ תַּחְתֵּיהֶן. רִבִּי אִילָא אָמַר. אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ תַּחְתֵּיהֶן. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר אוֹמֵר. אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ תַּחְתֵּיהֶן. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי יָסָא רִבִּי לָֽעְזָר בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. כָּל הַמִּצְוֹת עַד שֶׁלֹּא יִינָֽתְנוּ לַגִּיזְבָּרִין אַתְּ רַשַּׁאי לְשַׁנּוֹתָם. מִשֶּׁנִּיתְנוּ לַגִּיזְבָּרִין אֵין אַתְּ רַשַּׁאי לְשַׁנּוֹתָם.
Traduction
Ainsi, lorsque les trésoriers des aumônes ont recueilli de l’argent dans un but sacré et qu’il y a un reste, il ne faudra pas l’employer à une sainteté moindre. Ainsi, R. Hiya b. Aba s’étant rendu à Hameç (Emèse), on lui donna de petites pièces d’argent à distribuer aux veuves et aux orphelins; et, par erreur, il les distribua aux rabbins. Est-il tenu de rembourser de sa bourse cet argent mal réparti? R. Zeira l’y oblige; R. Ima l’en dispense, et c’est aussi l’avis de R. Yossa au nom de R. Eliézer. En effet, dit R. Jacob b. Aha, ou R. Yossa, R. Eleazar au nom de R. Hanina, avant la remise des dons aux trésoriers, on peut modifier leur destination; une fois cette remise faite, il n’est plus permis de changer de but (128)'''''' Cf. ci-dessus, 1, 4 (6), p. 205; B., 'Erakim, 6a.''''''.
Pnei Moshe non traduit
וכן במותריהם. דקתני במתני' ומפרש לה דממה שגבו גבאי צדקה לקדושה זו והותירו אין משנין אף המותרות לקדושה קלה ממנה:
כהדא וכו'. ושינה וחלק אותן לרבנן ובעי מהו שיהא צריך להפריש תחתיהן משלו ולקיים למאי שנתנו לו:
לחמץ. שם המקום:
כל המצות וכו'. כדגרסינן להא לעיל בפ''ק בהלכה ג' ע''ש:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source